ולא יכלה עוד הצפינו. פ"ה שמנו לה המצרים מיום שהחזירה והיא ילדתו לששה חדשים ויום א' והם בדקו לסוף ט' חדשים. וקשה דאמר בסוטה דמנו לה המצרים משעה דאהדרה והיא מיעברה ג' חדשים מעיקרא. מכלל שנולד לט'. וי"ל דודאי לששה נולד אלא מצראי נמי הוו ידעי דיולדת לשבעה יולדת למקוטעים ומנו ששה חדשים מיום שהחזירה. והיא היתה מעוברת ג' חדשים קודם ליקוחים שניים ולכך הטמינתו ג' חדשים:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תיבת גומא. לפי שדומה לסוף שעל פני היאור ולא יכירו אויבים בו:
ותחמרה בחמר. לפי שלא יבינו בה. כי הרבה פעמים הסוף והגומא שעל הקנה מלוכלך בטיט קצת אבל אם היתה הזפת מבחוץ היו רואים השחרורית מרחוק והיו מכירים בו מיד. אכן הקונדריס פי' איפכא:
ותשם בסוף על שפת היאור. י"מ דמיום ו' בסיון היה. דבז' באדר נולד משה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אותו שעתיד לקבל התורה בו' בסיון ילקה במים. ולפי' זה צ"ל ותצפנהו ג' ירחים רובו של ראשון ורובו של אחרון וכל האמצעי. ואותה שנה עברוהו לאדר דהשתא הוי אדר ואדר וניסן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a