הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 8

לעם נכרי. זה לגוי כדכתיב לנכרי תשיך. ובא להשמיענו כשמוכרה לא יוכל למכרה לגוי:

והפדה. פ"ה שאף הוא בפדיונה מסייע ויוצאה. הקשה ה"ר יעקב מאור"ליינש מה סיוע ומה גרעון פדיון יש בזה. אם קנאה לשש שנים בעבור ו' ליטרי' לאחר שעבר הג' שנים מקבל הימנה ששים דינרין. ועוד דפשי' דמן הדין יש לו לעשות כן שהרי בפועל קיימא דיכול לחזור אפי' בחצי היום. ותריץ דמסתמא כשאדם קונה אמה קונה אותה קטנה כל כך שתוכל לעבדו ו' שנים. וא"כ בתחלת קנייה בת ו' שנים היתה ולאחר י"ב יוצאה בנערות. ומתוך שהיא קטנה בתחלת עבדותה כל כך טוב יום א' בעבדות הג' שנים אחרונים מכל ג' ראשונים. ואפ"ה משוה ראשונים לאחרונים בפדיונה. אם כן מסייע הוא לה בפדיונה הרבה. וא"ת מקרא דאם מעט נשאר בשנים כפי שניו ישיב את גאולתו נפקא שמגרע פדיונה ויוצאה. י"ל דהכי פירושו שמגרע פדיונה בכל דבר ויוצאה. אבל גאולה לא הויא כי אם בכסף ולא בשוה כסף. וגם איכא מ"ד שאינה נגאלת לחצאין בכל שוה כסף. והכי משמע בקדושין דקאמר בכסף היא נגאלת ואינה נגאלת בתבואה וכלים. ופריך בכל אתר את אמרת ישיב לרבות שוה כסף ככסף. והכא לית את עביד. ומשני שאני הכא ששינה הכתוב כסף מכסף. ואם בקש לגרע מגרע אף בתבואה וכלים. וא"ר יודן הדא דתימא בשלא עשאם דמים אבל עשאם דמים ככסף. פי' לא עשאם דמים שמסרן לו ומחשב אותם כשיצא כפי מה שנתייקרו. ולא כמו ששוים בשעה שמסרם לו: