ויצקת לו ארבע טבעות זהב ושתי טבעות. לפי הפשט מדקאמר ושתי טבעות היו לארון ד' קטנים קבועים בארון ובאותן ד' קבע ד' גדולים ורחבים שהבדים קבועים בהם וכשמניחין את הארון נופלים הטבעות גדולות ונשפלים הבדים ונתלים בהם:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא יסורו ממנו. מפני קדושת הארון לא היה רוצה הקב"ה שישמשו בו להסיר הבדים ולהכניסם בטבעות אלא כשרוצין לנושאו מחזיקים בראשי הבדים ונושאים אותו. וכשמניחים אותו הולכים להם הבדים אנה ואנה מחמת קדושתם ומאימת הקדושה ולעולם הן בטבעות. וכן משמע והובא את בדיו בטבעות שהולכים להם לכאן ולכאן. וכן לא יסורו ממנו דמשמע שקבועים בו ועתה נותן לדבריו טעם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a