ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. וא"ת מאי שנא דהכא כתיב בא. ולעיל כתיב לך אל פרעה. ולקמן כתיב השכם בבקר והתיצב לפני פרעה. וי"ל דבמקום שכתוב לך או השכם כתיב אחרי כן הנה יוצא המימה. פי' לעשות צרכיו ואין דרך שילך שכינה שם עמו. והיכא דכתיב בא אל פרעה לא כתיב אחריו הנה יוצא המימה ושם שכינה עמו והיינו דכתיב בא עמי ואלך עמך. אך קשה דהא כתיב בהתראת מכת ברד השכם. ואע"ג דלא כתיב אחריו הנה יוצא המימה. ונראה שהדבר תלוי בהתראה חדשה. שכל התראות חדשות בהשכמה היו. ודוק ותשכח. שהרי בדם כתב לך אל פרעה בבקר שהיתה התראה ראשונה. כמו כן בהתראת ערוב שהיתה ערוב חדשה דמכת כנים לית בה התראה. תמצא כמו כן כתב השכם בבקר. וכן במכת ברד אשר היתה חדשה דבשחין שלפניה לא היתה בה התראה כתב בה השכם בבקר. אבל במכות שניות כגון צפרדע ערוב וארבה כתב בא אל פרעה לפי שלא היה התראה בהשכמה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 7 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a