הורד עדייך. וא"ת והרי לא שתו אותם. יש לומר כי לא היה בדעתם להניחם כי אם לפי שעה וסבורים היו שיקחום. לכך אמר הורד עדיך שיסלקום לגמרי מכל וכל. ומ"מ לשון הורד קשה לכך נראה לפרש הכי לא שתו כמו לא שמו הדבר ללב ולא הקפידו על מה שאמר להם הקב"ה כי לא אעלה בקרבך. כי עם קשה עורף אתה. אלא מה עשו שתו איש עדיו עליו ולבשו תכשיטם ולא נתנו הדבר ללבם. ולכ"א הורד עדיך מעליך וגם הניגון מוכיח שיש תביר בתיבת שתו ואינו דבוק לאיש עדיו עליו. גם בתרגום ירושלמי ולא שויאו על לבהון גבר תיקון זיינוה עלוהי. גם זה פירושו ולא שמו הדבר ללב שהרי כתיב ברישיה דקרא וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו. וה"ר יוסף קרא פי' שאין עדי זה. הכתרים שנתנו להם מלאכי השרת כשאמר ישראל נעשה ונשמע. כי אותם כתרים פרקו מעליהם מלאכי חבלה בעל כרחם. אלא תכשיטי' נאים היו ובגדי חמד שלבשו בשעת מתן תורה. כדכתיב ויכבסו שמלותם. ואותם תכשיטים צוה הקב"ה להורידם מעליהם:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 33 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a