לא תקום ולא תטור. שאם שאלת מחברך מגלו או א' מכליו לעשות מלאכתך או צרכיך ולא השאיל לך. ולאחר כן יקרה שיצטרך ושאלך מגלך. לא תקום ולא תטור האיבה בלבך לאמר אנקם ממנו כשם שלא השאיל לי כן לא אשאיל לו. לא תאמר כן ולא תעשה כן. וא"ת למה לא הזהיר הקב"ה בלאו על אותו שלא רצה להשאיל לו על לא דבר ועל זה שיש עליו טענה גדולה מאשר לא רצה חברו תחלה להשאיל לו הזהיר בלאו לא תקום ולא תטור י"ל לפי שהראשון לא הניח להשאיל לחבירו אלא מחמת צרות העין שהיה מגלו חביב עליו ואין הקב"ה מכריח האדם להשאיל דבריו שלא מרצונו אבל זה שהיה משאיל לו לולי השנאה שרוצה להנקם ובתחרות עושה כך אמר הקב"ה תנצח האהבה שיש לך עמי השנאה שיש לך עמו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואהבת לרעך כמוך. מאי לרעך ה"לל רעך. י"ל דאם היה כתיב רעך הייתי אומר שצוה הקב"ה לתת לחבירו ממונו וכל אשר לו כמו לעצמו להכי כתי' לרעך. כלו' אהב מה של רעך כלו' שלא תגזול לו ממונו ואם תוכל להציל ממונו הצילהו ושנא מי שרוצ' לגזול לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a