אל תגשו אל אשה. משמע לפי שלא פירש זמן באל תגשו. הוצרך לומר שובו לכם לאהליכם. אבל אם פירש זמן קצוב לא הוצרכנו להיתר. ולכך כשגוזרים חרם לזמן כשהגיע זמן החרם נתבטלה מאיליה. ולא מילתא היא דאמרינן שאפי' פירש להם זמן מפורש ג' ימים. הוצרך לומר להם שובו לכם לאהליכם. דאע"פ שנתבטל הדבר צריך היתר כדאמרינן בביצה. כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 19 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a