כי תועבת מצרים כל רועה צאן. כן הפשט כי מאוסים להם כל רועי צאן לפי שאין אוכלין מהם. אכן קשה דהא צאן היו תועבה שלהם והיאך היו מאוסים בעיניהם. וי"ל דה"ק כל רועי צאן דאכלי מן הצאן ומצינו נמי רועה שר"ל מזון כלומר האלהים הרועה אותי דמתרגמינן דזן יתי. עוד י"ל רועה כמו תרועם בשבט ברזל מנהגם של רועים להכות בהמתם במקלות והצאן שלהם לא היו מוסרין אותם לרועים אלא שמים אותם ברפת ובמכלה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 46 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a