וימת כל מקנה מצרים. כלומר כל מה שמת היה ממקנה מצרים. דאין לומר שמת כל מקנה מצרים דא"כ הו"לל ימות כל מקנך: ועוד דדבר משמע מקצתם וכן מצינו שכבר היה להם מקנה כדכתיב הירא את דבר ה'. אכן רש"י פי' לפי שלא היתה הגזרה אלא על אותן שבשדות. שנאמר הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה. וה"ק וימת כל מקנה מצרים אשר בשדה. אבל הירא את דבר ה' הניחו צאנם בבית. וקשה להר"ר יוסף בכור שור. דהא כבר מצינו גבי הברד ואשר לא שת לבו גם לזאת ויעזב את מקנהו בשדה. אלמא עדיין היה מקנה אף לשאינם יראים:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 9 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a