והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם. ודריש בספרי דוקא נקט אשר היו שם תוך האהל אבל אם היו כלים על האהל לא נטמאו ואמאי הלא האהל הוא מפשתן והוי דבר המקבל טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה. וי"ל דדמי לההוא דאמר חבית שעשאו גולל לקבר החבית טמא והמשקין טהורין שכן גזר הכתוב וכמו כן הכא אע"פ שהאהל טמא הכלים לא נטמאו. הקשה מורנו ה"ר יחיאל מפר"יש היאך היה אהרן לובש הבגדים בהר ההר הא אין יוצאים בהם חוץ לעזרה כלל. וי"א דהא שהם מקדשים מצאת חוץ. היינו דוקא בשעת עבודה אבל שלא בשעת עבודה אין חומרא בבגדים מלהוציאם חוץ. והכי נמי אמר בני אהרן בבגדיהם בגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וקצת דומה לזה. שאין הבגדים קדושים אלא בשעת עבודה. אי נמי י"ל הוראת שעה היתה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a