והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה. לכך צוה הקב"ה שיהיה מקחו מבעשור כדי שיתעסקו בדם מילה ולקיחת פסח ד' ימים קודם היציאה לפי שלא היה בהם מצות להיות נגאלים. ומה שפי הקונדריס שמלו עצמן אותה לילה ר"ל אותה לילה שלקחו הפסח דהיינו מבעשור. והא דקדמו ד' ימים קודם יציאתם. לפי שישהו ג' ימים מצאת בדרך משום דאיכא סכנה ממילתם. ויש במדרש כשראו בכורי מצרים כך אמרו להם מה זאת וענו ישראל ואמרו פסח הוא. רמז שיפסח הקב"ה על בתינו ויהרוג כל בכורי מצרים. מיד הלכו הבכורות לומר לפרעה ושישלח ישראל ולא אבה. אמר להם מה לכם אני בכור כמותכם. התחילו הבכורות להלחם במצרים והיינו דכתיב למכה מצרים בבכוריהם לא נאמר למכה בכורות מצרים שמשמע שהכם. אלא בבכוריהם נאמר. דמשמע שבכורות עצמם הכו המצריים. ועוד איתא במדרש כי כשלקחו הפסח בעשור לחדש שבת היה. שפסח מצרים היה בחמישי כדאיתא פרק ר' עקיבא. וכשראו המצרים שלקחו הפסח לשחטם. אמרו להם רוצים אתם לשחוט את אלהיהם. מיד נתקבצו המצריים עליהם להורגם והקב"ה עשה להם נס וניצולו. ולפי' נקרא שבת הגדול שבת שלפני פסח:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a