וישב יעקב. מדרש. כשראה יעקב כל אותם אלופים של עשו רבים כל כך ורצים אחריו נתירא מאד מהם. א"ל הקב"ה אין אתה צריך אלא לישב ולא תגור כי לא יזיקוך. כלומר לישב ולעשות רצונו של מקום. ולכך נקט לשון וישב. משל לאדם שהלך בדרך וראה כלבים רצים אחריו לנשכו מה עשה הלך וישב לו ביניהם. כך עשה יעקב כיון שראה אלופי עשו לא היה יודע מה טוב לו לעשות הלך וישב בניהם. ד"א וישב יעקב בקש להיות בשלוה ולישב בשביל הטורח שטרח בבית לבן אמר הקב"ה לא די להם לצדיקים מה שמתוקן לעוה"ב חייך אי אתה זוכה לשתי שולחנות מיד טרדו הקב"ה ביוסף. משל לחסיד שיש לו בן השיאו ליתומה ועשה משתה ושמחה גדולה. אמר הקב"ה לא די לו שינחל העוה"ב אלא אם כן יהיה שמח בעולם הזה. מיד בא נחש ונשך את בנו והרגו וציערו לאותו חסיד כך עשה הקב"ה ליעקב. ויש בתנחומא כשהצדיק מבקש שלוה אומר הקב"ה אני לא עכבתי בשמחתי פי' בימי המלואים לא נתעכבתי בשמחתי שהרי מתו נדב ואביהו בני אהרן ואתם רוצים להתעכב בשמחתכם להיות בשמחה גדולה ושלימה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a