ותקרא שמו משה. וא"ת והלא היתה מצרית והיאך קראתו לשון עברית. וי"ל ה"ק קראה שם מצרית דמשמע משה בלשון עברית. והתורה כתב שמו בלשון עברית. וא"ת היה לה לקראתו נמשה. דמשה משמע שמושה אחרים אבל נמשה משמע שהוא עצמו נמשה מן המים. וי"ל הכי משמע ותקרא שמו משה ע"ש שעתיד ללקות במי מריבה. והתם היה מושה מים לאחרים:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותאמר כי מן המים משיתיהו. כלומר טעו אצטגניני פרעה שאמרו דעתיד ללקות במימי היאור דבהם לא ילקה עוד כי מהם משיתיהו. אלא ילקה באותם שיהיה מושה לאחרים ולפי' קראתו משה על שם העתיד דהיינו מי מריבה. מהרב ר' דוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a