נקום נקמת בני ישראל. למה נסמכה פרשה זו לפרשת נדרים שכיון ששמע משה לא יחל דברו אמ' משה בלבו נשאל הקב"ה על נדרו וחשב בלבו ליכנס לארץ ישראל ומיד שנכנס לארץ סיחון ועוג שהיא מארץ ישראל ועל זה לא נשבע כי אם לא תעבור את הירדן לכך א"ל נקום נקמת וכו':
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אח' תאסף אל עמיך. נקום נקמת אתה בעצמך והוא לא הלך אלא שלח פינחס לפי שגדל במדין חדל כדאמרי' בירא דשתית מיניה מייא לא תשדי ביה קלא:
נקמת ה'. יש במדרש הקב"ה אמר נקמת ישראל ומשה אמר נקמת ה' אמר לפניו ר"ש עולם נקמה שלך היא כי כולם אינם שונאים אותנו אלא בשבילך. הרב"ש:
אותם ואת פינחס. שהיה משוח מלחמה ועוד שהתחיל במצוה והוא יגמור. צרור את המדינים. ולא את המואבים כי הם מדעת עשו שהיו חושבים ישראל ארץ שלהם זהו ארצם ארץ רפאים היא והיו יראים שמא יבוא עליהם ועוד שלקחו ארצם מיד סיחון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a