כי לימים עוד שבעה. יש במדרש שהמתין הקב"ה ז' ימים אחר ק"כ שנים להתאבל על אובדו של עולם. ובהכי ניחא הא דכתי' בפ' צו גבי אהרן ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים וכו' הזהיר המקום שלא יצא מפתח ביתו ז' ימים קודם שריפת בניו כדי להתאבל עליהם וזהו ושמרתם את משמרת ה'. כלו' כך עשה הקב"ה כשהביא המבול המתין להביא המבול ז' ימים אחר הזמן שייעד להביא וכדי להתאבל עליו כדכתיב כי לימים עוד שבעה. והיינו דכתי' בפ' שמיני ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה'. כלומר עתה ידעתי כי מזה אשר צוה ה' ומפתח אהל מועד לא תצאו לפי שרצה שתתאבל על בניך ז' ימים קודם שריפתן. ד"א כי לימים עוד ז'. שהטעימם הקב"ה באותם ימים מעין העוה"ב להודיע להם כמה מפסידים בעונותם ולידע אם יחזרו בתשובה ע"י כן. וגם החמה זורחת במערב ושוקעת במזרח כל אותם הימים ז' כדי להחזירם בתשובה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 7 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a