הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 18 · פסוק 32

אולי ימצאון שם עשרה. פ"ה ועל פחות לא בקש אמר דור המבול שמנה היו ולא הצילו דורם. וקשה מ"מ אמאי לא בקש על תשעה שהרי לעיל כשבקש על מ"ה צדיקים א"ל הקב"ה לא אשחית ואע"פ שלא היו כי אם ט' לכל עיר ועיר. ואומר ה"ר יעקב הגזבר ממוט"רוייל דמצא בספרו הכי ועל פחות לא בקש שבקש כבר ולא מצא. וה"פ שהרי תחלה כשבקש על נ' צדיקים א"ל לא אשחית אבל יסורין אביא עליהם אלמא לא רצה הקב"ה לעשות תשעה כמו עשרה. ה"נ כשאמר להקב"ה אולי ימצאו שם עשרה וא"ל הקב"ה לא אשחית אבל יסורין אביא עליהם היה אברהם יודע שאם יבקש על ט' שלא ירצה הקב"ה להצילם שהרי בקש כבר ולא מצא לפוטרם מכל וכל כדפי'. והא דכתיב כאן לא אעשה וכאן לא אשחית היינו טעמא דהיכא דאיכא עשרה לכרך היה ניצול בלא יסורין ומשום הכי כי לא הוו אלא מ"ה צדיקים דהיינו ט' לכל עיר ועיר אמר לא אשחית אבל יסורין אביא עליהם. וכשבקש על מ' צדיקים אמר לא אעשה אביא יסורין דאינם אלא עשרה לכל כרך וכרך וכן מן ל' צדיקים לג' כרכים אמר לא אעשה לאותן ג' כרכים שום דבר אבל כשבקש מן כ' שיצילו ב' כרכים אמר לא אשחית אותם ב' כרכים אבל יסורין אביא עליהם דכיון דהם מעט וכן כשבקש על עשרה אמר לא אשחית. וי"מ הכי ועל פחות לא בקש לפי שסבור היה שיהיו עשרה צדיקים לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו שסבור היה שהיו נשואות. (אמר שמואל הקטן מצוה להביא מן החדש מה שראיתי להרשב"ץ ז"ל בס' לוית חן כ"י במ"ש על דברי רש"י ז"ל אחר שהביא פי' זה שכתבו התוספות והרא"ש ז"ל הכא כתב וז"ל ונ"ל שזה הלשון ועל ט' ע"י צירוף כבר בקש ולא מצא הוא בדרך מליצה ולא בא בדקדוק אלא לומר שלא היו שם ט' צדיקים שאלו היו שם היו ניצולים וכיון שלא ניצולו הרי הוא כאלו בקש עליהם ולא מצא וכיוצא בלשון הזה נמצא בגמרא פסחים על האומר על תרומת חמץ בפסח בין טמאות בין טהורות ישרפו קודם הביעור שאמרו לו טהורות לא ישרפו שמא ימצא להם אוכלים אמר להם כבר בקשו ולא מצאו ורש"י ז"ל פי' כל מה שיש לו לבקש אם דעתו לבקש כבר בקש ומזה הלשון הוציא הרב ז"ל זה הלשון בכאן ומי שהוא רגיל בתלמוד יבין זה עכ"ל):