לוחת לוחת כתיב וכו׳. אין אחריות חסרות ויתירות על רבינו כי לא בא אלא לפרש פשטי המקראות וכל כה״ג מוכרח לומר שבא ליישב איזה קושי בלשון הכתוב והכא נראה דק״ל הכפל שבפסוק דכתיב ויתן ה׳ אלי את שני לחת האבנים וכו׳ והדר כתיב ויהי מקץ וכו׳ ויתן ה׳ אלי את שני לתת האבנים וכו׳ ותרתי זימני ל״ל מוכרח דלדרשא אתא. ומה שאמר לוחת כתוב נר׳ דס״ס הוא וצ״ל לחת כתיב ונתכוון רבינו לקרא תניין שהוא המיותר לדרשא דמל׳ לתת מדריש שפיר ששתיהן שוות ובפרשת תשא נמי מלחת קא דריש ע״ש. והשתא דאתאן לדרשא נוכל למצוא טעם דתלת זימני כתיבי הכא לוחות וכל חד משונה קדמאה לוחת תניינא לחת תליתאה לחות והנה השני כבר נתבאר בדברי רבינו והנהו תרתי דכתיבי בחד וי״ו לוחת לחות י״ל שרצה לרמוז שהלוחות היו ארכן ו׳ טפחים ורחבן גם כן ששה טפחים כדאיתא בירושל׳ דשקלים:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 9 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745