משכיל לדוד · במדבר · פרק 15 · פסוק 18

בבאכם וכו׳ משונה וכו׳ ההרגש הוא דהואיל וגם הפרשה דלעיל דנסכים תלייה קרא בביאת הארץ וכדכתיב בה כי תבאו אל הארץ וכו׳ הו״מ לכלול גם דין זה דחלה באותה ביאה ומ״ש דהדר וכתב זימנא אחרינא בבואכם אל הארץ הא עד השתא נמי בהכי איירי לכך תירוץ דמשונה ביאה זו מההיא דלעיל. מכל ביאות שבתורה. ומ״ש רבינו משנכנסו בה ואכלו מלחמה ובספרי לא איתמר אלא משנכנסו בה וצריך להבין לאיזה תכלית הוסיף רש״י תיבות אלו ואפשר דכוונתו דלאו דוקא מיד בו ביום שנכנסו בה דאתסר להו למיכל עד י״ו בניסן שהקריבו עומר כדכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ועד ההוא יומא אכלו מן המן וכדאי׳ בפ״ק דר״ה ואע״ג דכל ז׳ שנים שכבשו אשתרי להו אפילו דבר טמא ממש וכדילפי׳ בפ״ק דחולין דף י״ז מדכתיב ובתים מלאים כל טוב אפי׳ כתלי דחזירי מ״מ לא אשתרי אלא בשעת שלל כנראה מהסוגיא הנז׳ וע״ש בפירש״י ותו התם מספקא ליה לש״ס דדילמא לא אשתרי להו אלא שלל של כותים דוקא אבל דידהו לא אשתרי כלל שום איסור: