תבלעמו וכו׳ בשכר וכו׳ אע״ג דלא מצינו שאמר כן אלא פרעה בלבד דהכי הוא קרא דהתם י״ל דמ״מ דייקי׳ מדלא קאמר ואנחנו הרשעים והוה משמע שפיר בין לדידיה ובין על עמו אלא ה״ק ואני ועמי כמו שאני בפי׳ מצדיק את הדין כך עמי כולם מצדיקים את הדין שכך שמע פרעה מפיהם. וענין הקבורה היא שאחר שפלטם הים על שפתו כמ״ש רש״י לעיל על וירא ישראל את מצרים מת וכו׳ אחר שראו אותם ישראל נבלעו בקרקע וזכו לקבורה וה״ט דכתיב תבלעמו ל׳ עתיד וה״ק נטית ימינך להעלותם מתהומות ים ליבשה בענין שאחר כך תבלעמו ארץ. ומתורץ בזה מה שהרגיש הר״אם ז״ל דהכא לא פירש רש״י כלום על מלת זו כמ״ש במלת יכסיומו דלעיל ובמלת ירגזון דלקמן והרב נדחק שם לפרשם ולפי האמור א״ש דעם מה שביאר דקמ״ל שזכו לקבורה מפורש גם כן דקדוק המלה עם המשך הכתוב כדאמרן:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 15 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745