אל נא וכו׳ בא הכתוב וכו׳ אפשר שכוונת רבינו לומר דבזה יש מקום ליישב מלת לאמר כפשוטה דהיינו לאמר לדורות ללמד שיהא אדם אומר בתחלה שנים או ג׳ דברי תחנונים ואחר כך יסדר שאלתו ובתר הכי מייתי המדרש מה שדרשו על מלת לאמר. והשתא א״ש דאל״כ ק׳ למה הפך סדר הכתוב. ומ״ש מהברייתא דספרי בארבעה מקומות וכולי. עיין מ״ש בזה בפרשת ואתחנן בס״ד:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 12 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רפא נא וכו׳ מפני מה וכו׳ ההרגש הוא אמאי לא הזכיר שמה אלא לה לבד ומשני דלקצר היה צריך כדי שלא יאמרו ישראל וכו׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745