קריאה במקור

משכיל לדוד · דברים · פרק 27 · פסוק 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לברך את העם כדאי׳ וכו׳. תרתי ק״ל לרבינו הכא חדא אעיקרא דמלתא מאי לברך דהא חזי׳ דליכא הכא בקרא אלא קללות ותו אמאי לא כתיב על הברכה כי היכי דכתיב על הקללה ותרווייהו רצה ליישב במאי דאמור רבנן בסוטה דאף על גב דלא כתיבה ברכה בהדיא מ״מ ברכה נמי הואי ועלה כתיב לברך ואי הוה כתב על הברכה ועל הקללה הוה משתמע דהנהו שבטים דסלקי להר גרזים דוקא הוי בכלל ברכה והנהו דעל גבי הר עיבל הם לבד בכלל קללה משו״ה כתיב לברך את העם כלומר כל העם בכלל דמשו״ה תנן אלו ואלו עונין אמן אבל בקללה לא רצה לומר לקלל את העם שלא להזכיר עליהם קללה וכדדרשי׳ גבי מה אקוב לא קבה אל ולכך כתיב על הקללה ולא חש למטעי דלפרש דהנהו שבהר עיבל לבד שייכי בקללה אם לא ישמרו דיגיד עליו ריעו לברך את העם. ומיהו איכא למידק הואיל ולפי האמת הואי נמי ברכה אמאי לא כתיבי ברכות בהדיא כמו הקללות. ונעל״ד דסתם קרא ולא פירש שלא ליתן מקום לפושעים דפשעי ואזלי באמרם דהואיל וכשעושה חד מנייהו לבד הרי הוא בכלל ברוך סגי בהכי ולא יחוש לשמור כל התורה דליכא שום מעליותא דהרי ברוך בכלל וברוך בפרט אפילו בחד מנייהו לחוד ולכך סתם ולא פי׳ אבל בקללות ביאר דאדרבא בזה יזהרו מכל חד וחד דאפי׳ בחד לחוד קים ליה בארור:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Venice, 1760
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745