ויחרם אתהם בהריגה וכו׳ כתב בש״ח דהיאך שייך לומר על בני אדם חרם. לכך מפ׳ בבני אדם לשון הריגה ובעריהם חרם גבוה ע״ש. ולא דק במ״ש דחרם שייך על הכל וגם על בני אדם דמחרים אדם עבדו ושפחתו הכנענים. וכתב הדר הוא בפ׳ בחקתי. אלא הכרחו של רש״י שהרי הם לא נדרו להחרים רק את עריהם ולא אותם. ועוד דכיון שהיה מסופק להם אם היו מבני כנען מז׳ אומות דהרי הם בכלל לא תחיה כל נשמה הו״ל ספיקא דאורייתא לחומרא ואיך הותר להם לקיימם לעבדים ולהחרימם א״ו הוא ל׳ הריגה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 21 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745