מוצא וכו׳ ליתן עשה וכו׳. לכאורה משמע דר״ל על ל״ת דלא תאחר דלעיל בא העשה כלומר דכשיעברו ג׳ רגלים עובר בעשה ולא תעשה. ומיהו ע״כ א״א לומר כן דבהדיא אמרו ברפ״ק דר״ה אמר רבא כיון שעבר עליו רגל אחד ה״ז עובר בעשה [ועמ״ש בס״פ פנחס על פ׳ לבד מנדריכם]. ואם תאמר האי עשה דמוצא שפתיך ל״ל הא נפקא לן מובאת שמה והבאתם שמה הא מלתא פרכי׳ לה התם בר״ה ומשנינן חד דאמר ולא אפריש וחד דאפריש ולא אקריב וצריכא דאי אשמועי׳ אמר ולא אפריש משום דלא קיימיה לדבוריה אבל אפריש ולא אקריב אימא כל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ואי אשמועי׳ אפריש ולא אקריב דקא משהי ליה גביה אבל אמר ולא אפריש אימא דבורא ולא כלום צריכא ע״כ נמצא דההוא דלעיל באפריש והך דהכא דכתיב מוצא שפתיך באמר ולא אפריש ומש״ה נמי איכא תרי לאוי בג׳ רגלים חד לא תאחר והשני תשמור דהכא דאלא תאחר דלעיל קאי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 23 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745