כי יבער את בעירה ובער כלם ל׳ בהמה וכו׳ אני בער ולא אדע מאי קאמר מר דבשלמא כי יבער היא ל׳ בהמה דפי׳ יוליך בהמתו. ואת בעירה נמי רוצה לומר ושלח את בהמתו. אבל וביער הוא עצמו פי׳ בשם רבותינו שהוא נזקי השן האוכלת ומבערתו וכן אמרו בגמ׳ ובער זה השן וכה״א כאשר יבער הגלל א״כ אינו ל׳ בהמה אלא לשון ביעור וכליון ולא ידעתי למה לא העירו בזה המפ׳ ז״ל:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בשדה אחר של איש וכו׳ דא״לכ הול״ל בשדה בי״ת שב״א וכמ״ש הרא״ם ודלא כמ״ש הש״ח בשם מהרש״ל לפי ששדה לשון נקבה ואחר ל׳ זכר דאדרבא שדה לשון זכר כנר׳ מכמה מקומות כריח שדה אשר ברכו ושדה מגרש עריהם לא ימכר וביחזקאל אל שדה טוב ובמשלי זממה שדה ותקחהו והרב רצה ללמוד מריבוי השם שהיא שדות. ואין מזה ראיה שמצינו כן רבים כמו אב אבות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745