למען הציל וכו׳ רוח הקודש וכו׳ דק״ל למה הוצרך לכתוב למען הציל וכו׳ פשיטא דכיון שאומר שלא יכוהו נפש שבזה היה מצילו מהם לכך פי׳ דרוח הקדש וכו׳ כלומר דאיכא למידק יתורא בכתוב למען הציל וכו׳ להשיבו אל אביו דהיינו הך ובחד מנייהו הוה סגי אלא דקמ״ל קרא דבשביל שני דברים אמר כן ראובן לא משום שהיה אוהב את יוסף דלעולם איהו נמי הוה סגי ליה אלא היה מתיירא מן החטא דאף על פי שהוא לא יסייע בהריגתו אפ״ה לא ינצל בשביל זה מהעונש לפי שלהיותו גדול שבכלם היה בידו למחות בהם וידוע שכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס בשבילם זאת ועוד אחרת היה חושש שמא יודע הדבר לאביו שהרגוהו ויתלה כל הסרחון עליו באמרו שהוא רצה להרגו טפי מכלהו שהיה מתקנא מחמת הבכורה שניטלה ממנו וניתנה ליוסף כדכתיב ובחללו יצועי אביו כו׳ וז״ש רש״י שלא אמר זאת אלא להציל אותו וכו׳ ולא מחמת אהבה ורק להציל אותו וכו׳ ומסיים אמר אני בכור כלו׳ וא״כ אם יתגלה הדבר לאבינו יאמר שאני עשיתי כן מפני הבכורה ואפי׳ לא יודע הדבר לאבינו אפ״ה אני גדול שבכלם וכל מי שיש בידו למחות וכו׳ אם כן עכ״פ בין למעלה בין למטה לא יתלה הסרחון אלא בי ובזה מובן שפיר כפל הלשון שבדב׳ רש״י אני בכור וגדול וכו׳ דפשיטא שכיון שהוא בכור ידוע שהוא הגדול ולדרושנו ניחא. והשתא יש להבין לישנא דקראי וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש כלומר אמר ראובן בלבו בודאי אני אהיה ניצול מהחטא בפועל שאני לא אסייע כלום בהריגתו וזהו לא נכנו דפ׳ שהם יכוהו אבל אני לא אהיה עמהם. ומיהו אפ״ה איני ניצול לא מהעונש בב״ד של מעלה ולא מאבי מטעמי דאמרן ולכך ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם ולא כתיב אל נשפכה דם אלא אל תשפכו ובתר הכי מפ׳ קרא למה אמר כן למען הציל אותו מידם שלא יהיה הוא נתפס על ידם כדאמרן. ועוד להשיבו אל אביו כדי שלא יתלה הסרחון בו. ומ״ש במדרש שא״ל הקדוש ברוך הוא לראובן אתה פתחת בהצלת נפשות תחילה חייך שאין מפרישין ערי מקלט בתחילה אלא בחלקך שנאמר את בצד וכולי יש לפרש הכוונה שראובן לא עשה כמו יהודה דאף על גב דאיהו נמי אמר מה בצע כי נהרוג וכו׳ מכל מקום לא אמר כן אלא בשעת מעשה אחר שכבר נמסר יוסף בידם מה שאין כן ראובן שלא המתין שיבאו לידי מעשה אלא בתחילה קודם שבא יוסף אף על פי שעדיין לא היה צריך מכל מקום נזדרז להציל קודם הצורך חייך דהכי נמי בערי מקלט יפרישו בתחומך תחילה קודם הצורך שהרי ידוע שהערים שהפריש משה לא היו קולטות עד שנבדלו אותן שבארץ כנען כדאי׳ במכות והביאו רש״י בפרשת ואתחנן:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 37 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745