ועליו כתרגומו טעמא דנטר רש״י לפרושי הכא ולא ביארו לעיל בדגלים הקודמים כבר כתבתי בספרי שושנים לדוד במסכת מנחות ע״ש וכאן נ״ל עוד טעם אחר דבהנהו דלעיל אין צורך לפרש דמדכתיב בהו והחונים עליו מוכח דר״ל אצלו דהחונים א״א להיות עליו ממש אבל בהא דלא כתיב לשון והחונים אלא ועליו סד״א שיהא ל׳ עילוי כלו׳ למעלה הימנו בגדולה קמ״ל דלא אלא נילפי׳ מאידך:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 2 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745