משכיל לדוד · דברים · פרק 6 · פסוק 5

ואהבת וכו׳ כשהוא מטריח וכו׳. נראה דדריש ליה בכל המצות וה״נ מ״ש לקמן בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך היינו נמי בכל המצות וצ״ל דמיירי בחד מתרי גווני או באפי עשרה מישראל ומשום קדוש השם אי נמי בשעת השמד דאפילו בצנעא ואפילו על ערקת׳ דמסאנא יהרג ואל יעבור וכדאיתא בפ׳ בן סורר וכ״פ הר״מ פ״ה מה׳ יסודי התורה ע״ש ומתורץ כל מה שהק׳ הרא״ם ז״ל:

בכל לבבך בב׳ יצריך וכו׳. עיין מ״ש בר״פ וירא ובפי׳ בשני יצריך עמ״ש בספרי שושנים לדוד במסכת ברכות אמתני׳. ומה שהוצרך להביא גם כן פירוש שני היינו דלהך פי׳ ק׳ דס״ס יתורא איכא מלת בכל דאי נמי לא כתב אלא בלבבך הוה סגי דממילא הוה משמע בב׳ יצריך וכדכתיב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ובפי׳ בתרא נמי לא סגי דא״כ לכתוב בכל לבך. ומ״ש שלא יהיה לבך חלוק וכו׳ לא מצאתי פירושו ונראה דר״ל שלא יהרהר בלבו על מדותיו של הקב״ה אם רואה בהנהגת העולם דברים הנראים תמוהים לפי דעתו אבל יאמין ויחשוב דודאי כל דרכיו משפט ולו נתכנו עלילות ואפי׳ מרע״ה לא השיג זה שהשיב לו וחנותי את אשר אחון כמ״ש ז״ל:

ובכל מאודך בכל ממונך וכו׳ ד״א וכו׳. לפי׳ קמא הדבר קשה דאיכפל קרא לאשמועי׳ מידי דלא שכיח ואטו בשופטני עסקי׳ דסתמא דאינשי הנפש חביב להו מכל הון וכדכתיב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. ותו דס״ס לא צריכא דממילא אתי דכיון דאשמועי׳ קרא לפום רובא דאינשי דנפשייהו חביבא להו דצריכא לאהבו בכל הנפש דהיינו בחביב מן הכל ממילא נשמע דה״ה דלמאן דחביב להו טפי הממון שצריך לאוהבו בו דמאי שנא הרי גלי קרא דבמאי דחביב טפי בעי׳ ולדידיה הא הוי חביב לכך מייתי ד״א ולהך פירוש פשיטא דדחיקא מלתא דלא שייך אל״ף בל׳ מדה דכתיב מאדך: