וירץ למה וירץ ועל וכו׳ ההרגש שמבחוץ הוא אמאי הדר והזכיר לבן וירץ לבן דהא בדידיה קיימי׳ והוה סגי דלימא וירץ אל האיש. וכוונת רש״י היא זו למה וירץ כלו׳ למה הכתוב איכפל לכתוב וירץ לבן דודאי לא בא הכתוב להגיד שבחו דידוע שרשע גמור היה ובשלמא גבי לוט דכתיב וירץ לקראתם קמ״ל שלמד מאברהם אבינו וכדפירש״י התם אבל הכ׳ אטו בשבחו של לבן סיפר הכתוב וכי תימא אינו אלא לגנאי שהכתוב מעיד שכוונתו במרוצתו לא היתה לטובה א״כ נדעה נא על מה רץ ומה היתה כוונתו ומתרץ לפי שראה את הנזם וכו׳ והכתוב העיד על רשעו והיינו דהדר וכתב לבן וירץ לבן למה וירץ לפי שהיה לבן רשע ונתן עיניו בממון:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 24 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745