משכיל לדוד · שמות · פרק 28 · פסוק 15

חשן משפט שמכפר וכו׳ דבר אחר וכו׳ דאילו לפי׳ קמא ק׳ דהול״ל חשן למשפט וכדכתיב במכנסים לכסות בשר ערוה דמניה דרשי׳ שמכפר על ג״ע א״נ חשן על משפט וכדכתיב בציץ על מצח אהרן ודרשי׳ שמכפר על עזות פנים אבל חשן משפט לא משמע כלל שמכפר על המשפט ולר״א ק׳ דלהא לא אצטריך דהא מדריש מדכתיב אורים ותומים ודרשי׳ אורים שמאירים דבריהם תומים שמשלימים דבריהם לכך מייתי לתרווייהו. א״נ י״ל דאי לד״א ק׳ דמאחר שאינו נקרא חשן משפט אלא ע״ש אורים ותומים שבו נמצא דכי לית ביה אותו הכתב ה״ול כמאן דליתיה דתו לא מיקרי חשן משפט ורחמ׳ אמר ועשית חשן משפט ונמצא א״כ דבבית שני היה כ״ג מחוסר בגדים. ולפי״ז ניחא דלקמן על פ׳ את האורים וכו׳ טרח רש״י וכתב ובבית ב׳ היה החשן שא״א וכו׳ אבל אותו השם וכו׳ וע״ש אותו הכתב הוא קרי משפט וכו׳. ולפי מ״א שהחשן מכפר וכו׳ נקרא משפט ע״ש סליחת המשפט עכ״ל. וק׳ תרתי חדא דמה מקום יש לר״ש לכתוב שם הך מלתא דבבית שני וכו׳ שאין זה מן הצורך לביאור הכתוב. ותו הא דהדר וכתב שלכן נקרא משפט וגו׳ כל זה כפול שכבר כתבו רבינו הכא אלא כונת רבינו התם דלא תיקשי היכי הוה בבית שני בלא אורים ותומים שהרי בלא תומים ואורים נמי סגי דחשן מיקרי וענין אורים ותומים הוא ציווי בפ״ע כדכתיב שם ונתת אל חשן המשפט את האורים וכו׳ וא״עג שכבר פירשנו דמשפט לא נקרא אלא בשביל השם צ״ל דמ״מ אינו מעכב. ושוב מסיים ולפי מה שכתבתי בשם מ״א נק׳ משפט ע״ש סליחת המשפט כלו׳ ולפ״יז ניחא טפי ההיא דבית שני דבלא אורים נמי איקרי חשן משפט ואין כאן חסרון כלל: