פר יכול זקן תלמוד לומר וכו׳. הק׳ הש״ח דאמאי אצטריך מיעוטא למעוטי זקן הרי לעיל גבי עולה איכא מעוטא דממעטינן מיניה זקן ונילף חטאת מינה כי היכי דע״כ ילפינן מינה מיעוטא דחולה ומזוהם דהא לא כתיבי הכא מיעוטי אחריני ונדחק לתרצו עיין שם ונר׳ דלק״מ דבשלמא חולה ומזוהם ילפינן מיניה כי היכי דילפי׳ נמי נעבד ומוקצה וכלהו אידך דגלי רחמנא בקרבן א׳ וה״ה בכלהו אבל זקן הואיל והכא בחטאת הוצרך הכתוב לכתוב פר למעוטי קטן דהיינו עגל דשרי בעולה סד״א הואיל וכתב פר דאפילו זקן דנימא דה״ז דומה לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש דנימא אין אתה יכול להחזירו לכללו למעט זקן עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפי׳ וכ״ש הכא דמשמעות פר משמע אפי׳ זקן מש״ה כי היכי דלא נרבה מפר הוצרך לכתוב מיעוט אחר ופשוט:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 4 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745