וכל רכב וכו׳ ועמהם וכו׳ פי׳ הרא״ם ז״ל דר״ל ועמהם הלכו מעצמם כל רכב מצרים לא שהם מהלקוחים וכו׳ והק׳ עליו הנח״י דלא נהירא דמסתמא את כולם לקח אלא פירושו שכל כך היו הת״ר חשובים עד שכל שאר הרכב של מצרים היו נקראים עמהם ר״ל טפלים להם עכ״ל וליתא לע״ד שאם כדבריו ז״ל הול״ל עם כל רכב מצרים והוה משמע שפיר דכלם בכלל הלקיחה ושכלם טפלים לת״ר רכב א״נ הול״ל ויקח כל רכב מצרים ועליהם ת״ר רכב בחור אבל השתא מוכח שפיר כדברי הרא״ם ז״ל ועוד הוכחה שלו ממאי דמסיים הרב מהמכילתא מכאן היה רש״א כשר שבמצרים הרוג ואם אי׳ שהכל בכלל הלקיחה שאת כולם לקח היכי מוכח מהכא הך מילתא דילמא לעולם כשרים היו אלא דבאונס המלך לקח כל הבהמות שלהם ומאי הוה להו למעבד אלא ודאי דקרא מוכח שהם מרצונם ומעצמם הלכו ונתנו הבהמות שלהם והילכך שפיר יליף ר״ש כשר שבמצרים וכו׳:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 14 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745