כי קרוב וכו׳ התורה ניתנה וכו׳. אפשר שרבינו הרגיש קושי גדול בפ׳ דתחלה קאמר כי המצוה וכו׳ לא נפלאת וכו׳ ויקחה וכו׳ הכל בלשון נקבה ובתר הכי קאמר כי קרוב אליך וכו׳ לעשותו ושני קרא בדבוריה מנקבה לזכר ואמאי עביד הכי. אלא נראה דתחלה קאמר כי המצוה וכו׳ לא נפלאת וכו׳ כל זה קאי כלפי לימוד התורה שבע״פ וידוע שהיא נקרא מצוה וסודה בעלמא דנוקבא כנודע לי״ח והיינו דקאמר לא נפלאת וכו׳ כלומר מי ישמיענו פירושה כדלעיל וע״ז מסיים קרא כי קרוב אליך וכו׳ בלשון זכר דקאי אתורה שבכתב והיינו דרצ״ל כי קרוב אליך תשב״כ שבאמצעותו תוכל ללמדה לתשבע״פ דהויא פירושה ולכך מסיים קרא בפיך ובלבבך ר״ל תשב״כ הוא קרוב דבזה סגי שתשעבד פיך ולבבך לעשות לתשב״כ כלומר להבין ולעשות את כל דברי התורה הזאת:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 30 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745