כל נדר וכו׳ לפי שאמר וכו׳ פי׳ היינו בבעל אבל האב מדלא מפרש ביה קרא ש״מ דכל מין נדר הרי הוא מיפר ומ״ש רבינו שהבעל אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש. איכא למידק אמאי לא קאמר נמי דמיפר דברים שבינו לבינה כגון שלא תכחול ולא תתקשט דהכי הלכתא פסיקתא וכ״פ הרמב״ם ברפ״יב. ואפשר לומר משום דילפינן לה ברפ״יא דנדרים מדכתיב בין איש לאשתו עיין שם. ואין זה קרוב לפשט הכתוב שהרי בתר הכי כתיב נמי בין אב לבתו ואפ״ה הא אמרי׳ דהאב מיפר כל מין נדרים. לכך השמיט רבינו זה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 30 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745