לענות כתרגומו וכו׳ משום דתיבת לענות משמע דר״ל לענות את אחרים כמו לענות נפש שהוא פועל יוצא וזה לא שייך הכא דלמאן הו״ל לענות לכך פי׳ דליתא אלא כתרגומו לאתכנעא ויהיה לענות כמו להענות ולכך נקוד הל״מד בצי״רי ולא בש״בא. ואחר כך בא רבינו לפ׳ שאין זה ל׳ עינוי כמו ותענה שרי וכמו למען ענותו בסבלותם ורבים כאלו דא״כ מאי קאמר מאנת לענות אדרבא הרי הוא רוצה ומבקש להענות ביותר במכות ויסורין מאחר שאינו רוצה לשלוח את ישראל וא״כ אדרבא איפכא הול״ל עד מתי בקשת לענות ע״ד מ״ש עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולכך קאמר דהא נמי מתורץ עם התרגום דמש״ה לא תרגם לאתענאה כמו בשאר מקום אלא לאתכנעא והוא מגזרת עני והוא לשון מושאל על השפלות ולכך מסיים מאנת להיות עני ושפל:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 10 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745