משכיל לדוד · ויקרא · פרק 16 · פסוק 11

וכפר וכו׳ וכל כפרתן וכו׳. הוצרך לכתוב זה כאן להכריח מה שפירש דוידוי הזה היה על כל הכהנים מנ״ל דדילמא הכא נמי ביתו דוקא וכי תימא הא כבר התודה עליהם למעלה ניחא דהתם על הקלות והכא על החמורות ומשני דהא ליכא למימר שהרי כל כפרתן אינה אלא על טומאת מקדש וקדשיו דאילו על כל שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות עשה ול״ת כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר על הכהנים כשם שמכפר על ישראל וכרבנן דמתני׳ דספ״ק דשבועות וא״כ וידוי שני למה לי אלא ודאי שהוא על כל הכהנים דבראשון לא הוה אפ׳ למכללינהו בהדיא כדר״ל קשוט עצמך ואחר כך קשוט לאחרים. ואם תאמר סוף סוף הכא בוידוי שני למה חוזר ומתודה עליו הא כבר התודה עליו. וי״ל שעושה כן לתוספות טהרה לדידיה. א״נ להודיע שכלם נכללים אחריו שקרויים ביתו ולכך יכולים להתכפר בפר שלו דכדידהו חשיב: