משכיל לדוד · שמות · פרק 12 · פסוק 11

פסח וכו׳ כל עבודותיו לש״ש ד״א וכו׳ ה״פ דמעיקרא פי׳ דר״ל פסח היא ענין בפ״ע ולה׳ בפ״ע וה״ק אע״פי שהקרבן קרוי פסח ע״ש הדילוג וכו׳ אתם לא תעשו העבודות אדעתא דהכי אלא עשו לש״ש וסוף הכבוד לבוא. ולפי זה אין הענין נקשר ועוד דהוה סגי דלכתוב לה׳ ולא לכתוב פסח היא כלל לכך פירש ד״א וה״ק ואכלתם אותו בחפזון דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שהרי פסח הוא והוא ל׳ דילוג ולפי׳ זה נמי תיבת לה׳ יתירה זהו לפי גי׳ ספרינו. אבל הרא״ם ז״ל ל״ג ד״א הכא כלל ולא ההוא דכל עבודותיו לש״ש אלא ה״ג ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח ע״כ מיהו מאחר שראיתי ל׳ זה במכילתא לה׳ שיהו כל מעשיהם לש״ש כמדומה לי שגי׳ ספרינו נכונה ואמיתית ומ״מ מאי דמסיים רבינו גם פסקא ל׳ פסיעה לא ידענא מאי קאמר מר ובאיזה ל׳ פסקא ל׳ פסיעה. ואם כוונתו לומר דל׳ פסח דומה לפסקא ופסקא באיזה ל׳ הוא פסיעה א״כ ה״נ פסח ל׳ פסיעה. ק׳ דיאודה ועוד לקרא דמאחר דבל״הק פסח מורה על הדילוג מה צורך להזכיר בלעגי שפה ובלשון אחרת. והרא״ם ז״ל מדלא פי׳ מידי בהא ש״מ דל״ג ליה כלל ואנכי לא ידעתי פירושו: