למען ייטב וכו׳ אם מצוה וכו׳. דק״ל מ״ש הכא שהזכיר השכר ופי׳ דהכא שהיא מצוה קלה כתבו ללמוד ממנה אידך. ומ״ש רבינו שאין בה חסרון כיס צ״ל דה״פ שאין חסרון כיס אלא דבר מועט דכלא חשיב דאל״כ הא בהדיא תנן בשלהי חולין ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר. א״נ י״ל לעולם דדברי רש״י כפשוטן שאין בה ח״כ כלל דהעדר הריוח לא מיקרי ח״כ כנרא׳ מכמה דוכתי וכמ״ש הפו׳ ז״ל בענין חולו של מועד דלא מיקרי דבר האבד העדר הריוח ומאי דתנינן אלא כאיסר משום דפעמים משכחת לה ח״כ ממש אע״ג דדבר מועט הוא כגון שהיתה שלו ומרדה וקננה בפרדס דחייב בשלוח וכדכתיב׳ בספרי שושנים לדוד ע״ש ומ״מ רש״י נקט עפ״י הרוב ומלתא דשכיחא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 22 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745