משכיל לדוד · ויקרא · פרק 23 · פסוק 42

האזרח זה אזרח בישראל וכו׳. ז״ל הברייתא בת״כ אזרח זו אזרח האזרח להוציא את הנשים כל האזרח לרבות את הקטנים בישראל לרבות גרים ועבדים משוחררים ע״כ. ואמנם רש״י ז״ל לא הביא ממנה אלא הראשונה והאחרונה שהן דרשות מוכרחות במשמעות המקרא והשמיט האחרות שאינם מוכרחות לפי הפשט. ולמדנו גם כן דמ״ש רש״י בישראל לרבות הגרים חד מתרתי נקט וה״ה לעבדים משוחררים דהנך תרתי דינם שוה לעולם אמנם בסוכה פ׳ הישן ד׳ כ״ט מייתי הש״ס לברייתא זו ופריך דהיכי קתני הכא דה״א דהאזרח למעט נשים והא תני׳ גבי יוה״כ האזרח לרבות הנשים. ומשנינן דאה״נ דה״א דהאזרח ריבויי׳ משמע כדקתני גבי יוה״כ והכי גבי סוכה הלכתא היא למעט את הנשים דאילו מה״א דהאזרח אדרבא ריבויי׳ הוה משמע אלא הלכתא גמירי לה למעוטינהו וקרא אסמכתא בעלמא. והדר פריך והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי לרבות את הגרים ומכח סוגייא זו כתב הרב ק״א דט״ס נפל בספרים ול״ג בישראל לרבות את הגרים וכו׳ אלא לרבות העבדים משוחררים דאילו גרים מה״א דהאזרח אתרבו כדאמרינן בגמרא ע״ש. ועמו הס״ד א״א לו׳ כן דבכל דוכתא מחד ריבויי׳ מרבי׳ גרים ועבדים משוחררים כדאשכחן בפ׳ כל המנחות בפ׳ תנופה אין לי אלא ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין ת״ל המקריב ובספ״ק דכריתות אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת״ל אשה וכן בכמה מקומות ודין הוא שהרי עבדים משוחררים היינו גרים גמורים והיכי מצינן למימר הכא דמה״א דהאזרח מרבינן גרים לחוד ומבישראל מרבינן עבדים משוחררים. ותו לישניה דרש״י הכא הוי תיובתיה דבהדיא כתב בישראל לרבות את הגרים ולעד״נ דה״ט משום דהתם בגמרא לא מייתי לכולה ברייתא אלא אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כל לרבות הקטנים ותו לא והילכך מצאו כל אנשי חיל ידיהם התם בסוגיא לתרוצי מתנייתא אהדדי ולומר דחדא מקרא וחדא מהלכתא וקרא אסמכתא דקרא לרבויי גרים דאע״ג דכל זה דוחק עצום ומה גם דבברייתא לא תני לה הכי דה״א דהאזרח לרבוי׳ גרים אפ״ה ניחא ליה לש״ס לדחוקי נפשיה כי היכי דלתרצו הברייתות אהדדי דדחקינן ומוקמינן אפילו בתרי טעמי ולא בתרי תנאי. ומיהו כל זה דחייה בעלמא. אבל אחר האמת דאשכחן דברייתא מסיים בה להדיא בישראל לרבות גרים וכו׳ תו לא מצינן למדחק ולתרוצי כדאמרן. אלא על כרחין צריכינן למימר דתנאי נינהו דההיא דיומא דדריש ה״א לריבויי׳ ר״מ כדחזי בפ״ב דסוטה דף טו״ב גבי וכתב את האלות האלה דדריש ה״א דגבי ריבוייא לריבויי׳ ולדידיה אה״נ דגם גבי סוכה דריש ה״א דהאזרח לריבויי׳ לרבות גרים ועבדים ובישראל לשום דרשה אחריתי אתי. אבל ברייתא דהכא רבי יהודה היא דשמעינן ליה התם דאפילו ה״א דגבי ריבויי׳ דריש ליה למיעוטא (ומה שק׳ ממקום אחר ע״ש בתוס׳) והילכך ה״נ דריש האזרח להוציא את הנשים ובישראל לרבות גרים ועבדים משוחררים וכפשטא דברייתא וה״א דהאזרח דגבי יוה״כ נמי לדידיה מיעוטא הוא ולפום דרשה אצטריך. ואולי למעט קטנים אפילו הגיעו לחינוך דמדאורייתא פטורי. ודוק: