משכיל לדוד · בראשית · פרק 41 · פסוק 45

צפנת וכולי ואין לפענח וכו׳ עיין בספר ע״מ מאמר אם כל חי סי׳ ל״ח דמפ׳ שהיא מלה מורכבת מן פע ונח פע מל׳ כיולדה אפעה הרמ׳ קול ופירושו שכשמגלה ומפרסם הצפונות דעת השומעים נחה הימנו ע״ע וק״ק דא״כ הו״ל למימר פענ״ח בפתח הנו״ן א״נ פענוח ולעד״ן דשם נַח נגזר מפועל ינח כמו דַע ששרשו ידע והוא מחסרי פ״א וה״פ בשעה שהוא מדבר ומגלה הצפונות הכל מניחים מלדבר עוד שאין להשיב על דבריו והוא ע״ד מה שפי׳ רז״ל על החרש והמסגר אבל אח״כ ראיתי בילקוט דמשמע בהדיא כפי׳ מהרמ״ע ע״ש:

פוטיפרע הוא פוטיפר וכו׳ אפשר דנפ״ל מדכתיב ויתן לו וכו׳ דמשמע שפוטיפרע לא היה חפץ ליתנה לו אלא המלך נתנה לו בע״כ וזה דבר קשה דלמה היה זה ממאן לתת בתו למשנה למלך אלא ע״כ זה פוטיפר שהיה שונא אותו ע״ד אשתו: