את אשתי השפחה. הק׳ הרא״ם ז״ל מנ״ל הא דילמא בישראלית מיירי וה״ק אהבתי את אשתי הישראלית ואת בני ממנה ולכן לא אצא חפשי מפני שכל זמן שאני תחתיך אתה חייב במזונותן וכשאצא חפשי מי מפרנסן ימותו ברעב ונדחק ליישב ע״ע. ולע״דן דכיון דהכא ליכא ילפותא בקרא שהאדון חייב אלא במזונות אשתו אע״ג דלפי האמת חייב גם במזונות בניו מאידך קרא דכתיבנא לעיל מ״מ הואיל והך קרא אקרא דלעיל קאי ולעיל לא כתיב אלא ויצאה אשתו א״כ בע״כ ליכא לפרש ואת בני דהכא על מזונות בניו מהישראלית דהא לא רמיזא הכא אלא בהכרח לפ׳ בני השפחה הילכך אית לן לפרושי נמי את אשתי בשפחה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 21 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745