אני חותנך וכו׳ אם אין אתה יוצא וכולי ק׳ דבשלמא בדידיה מפרש קרא מדמפסיק בתיבת בא אליך ולא קאמר אני חותנך יתרו ואשתך וכולי באים אליך אלא ש״מ להפרידו בפ״ע אבל מאי דדריש אח״כ ואם לאו בגין אשתך צא בגין שני בניה הא מנ״ל הרי ליכא שום הפסק ואפ׳ דדרשי׳ הכי מדכתיב ושני בניה וק׳ דנר׳ לכאורה דהוה עדיף טפי לומר ושני בניך אלא ה״ק יתרו ואשתך כלומר צא בגין שהיא אשתך דידך והן אשה על בעלה ואם לאו צא בשביל שני בניה שהיא ילדה וגידלה אותם ואילו אין לך עליה אלא דבר זה די לצאת כנגדה וכההיא דאמרי׳ בגמ׳ די לנו שמגדלות בנינו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 18 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745