משכיל לדוד · שמות · פרק 40 · פסוק 29

ויקטר וכו׳ קרבנות צבור חוץ וכו׳ הק׳ הרב נ״חי דהא אמרי׳ בפ׳ טבול יום ור״שי עצמו כתבו בפ׳ שמיני בפ׳ ואת שעיר החטאת דרש דרש שאהרן הקריבו והוא היה שעיר של ר״ח שהוא קרבן צבור ולא חובת היום וצ״ע עכ״ל ואפשר לי לומר דהא דכתב כאן שהקריב משה לא מיירי אלא בדברים התדירים שבכל יום שאפילו לא היה ר״ח היו באים כגון ב׳ תמידין ומנחתם ונסכיהם והקטורת והעלאת מנורה והרמת הדשן וכיוצא בזה הנהו דוקא הוא שהקריב משה אבל שעיר של ר״ח הרי הוא מדברים הבאים חובה ליום אע״פי שהוא נוהג לדורות וההוא אה״נ שאהרן הקריבו. ונרא׳ לי דמ״שה נמי פיר״שי בסמוך את העולה עולת תמיד ואת המנחה מנחת נסכים של תמיד לאפוקי פרים שנים ואיל א׳ ח׳ כבשים של עולת ר״ח ומנחתם שבאו באותו יום דהנהו אה״נ שלא הקריבם משה אלא אהרן ונראה דנפקא ליה הכי מדכתיב את העולה ואת המנחה ואם איתא דכלהו אקריב משה הול״ל את העולות ואת מנחתם א״ו בחדא דוקא מישתעי והוא של תמיד: