אל תמרודו ושוב וכו׳ דאל״כ תיבת ואתם יתירה דהול״ל ואל תיראו וכו׳ אלא דא״כ הוה משמע שהוא ציווי אל תיראו לכך כתיב ואתם דה״פ אל תמרודו ושוב וכו׳ ואין זה צווי אלא הבטחה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 14 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי לחמנו הם נאכלם כלחם נראה שהכוונה לומר כלחם דידן דהיינו המן דמש״ה כתיב לחמינו ורוצה לומר כשם שבלחמנו בלי טורח משתנה בפינו טעמו לנטחנין ולנדוכין ולנבשלים כאילו היינו טוחנין וכו׳ וכדלעיל בפ׳ שטו העם וכו׳ ה״נ כן ממילא יהיו הרוגים ואבודים לפנינו כאילו היינו הורגי׳ מבלי שנצטרך לטרוח בהריגתם:
סר צלם מעליהם וכו׳ ד״א וכו׳ דאילו לפ׳ קמא ק׳ מאי מעליהם הול״ל מביניהם ולפי׳ ב׳ נמי ק״ק דמאי סר צלם דמשמע דעד השתא היו ראויים להגין עליהם צלו של מקום והשתא דוקא הוא דסר ואמאי הא עד האידנא נמי רשעים הוו ועוד ק׳ לפ׳ שני אמאי כתיב צלם דמשמע צל שלהם וזה לא שייך לפי׳ שני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745