ויקרא וכו׳ שמא יבא וכו׳ פי׳ דרש״י רצה לומר עפ״י פשוטו שאהרן לא טעה כמו האחרים אלא שפיר היה יודע החשבון ושלא יבא משה עד יום המחרת והיה סבור שמא לא ישכימו כ״כ ויבא משה תחלה אבל לא נתקיימה מחשבתו שהשטן זרזם לקום בהשכמה וז״ש רש״י אח״כ וישכימו ממחרת השטן זירזם וכו׳ אבל לפי׳ המדרש נר׳ שגם אהרן לא היה יודע שיום עלייתו אינו מן המנין. ומ״ש במדרש ג׳ דברים שראה אהרן ה״פ מה ראה אהרן שלא מיחה בידם בתחלה ומתרץ ראה שנהרג חור. ושוב בעי ומה ראה אהרן שהוא עצמו נתרצה לעשותו ומשני אמר מוטב שיתלה בי וכו׳ ושוב קא בעי ומה ראה שלא די שעשה העגל אלא אף זו שבנה המזבח הוא עצמו ומשני שנתכוון לטובה מתוך שאני וכו׳:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 32 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745