עמים של שבטי וכו׳. דבור זה נמשך עם מה שאמר בדבור דלעיל דע״י קביעות עתותיהם ועבוריהם נמצא שהם קרואים כל השבטים שיאספו בהר המוריה למועד הרגלים שנקבעו עפ״י עבורם וקביעותם ולאו דוקא שהם קוראים אותם לבא אלא רוצה לומר שהם סיבה שיבאו ומשום דסתם כל מאסף אנשים ע״י קריאה מאסף כתב נמי הכא על יששכר יקראו כלומר יקהילו אותם ע״י מעשיהם והו״ל כאילו קוראים אותם ודוק שבזה מיושב כל מה שהרגיש הרא״ם ז״ל בזה ע״ע:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 33 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושפוני וכו׳ דבר אחר עמים וכו׳. הוצרך לד״א דאילו לפי׳ א׳ ק׳ הדבר לפרש עמים סתם על ישראל אף על גב דהוו שבטים הרבה מכל מקום לא מצינו שנקראו עמים אלא עם או גוי ואף על גב דאשכחן קהל עמים קהל עמים איקרו עמים סתמא לא איקרו. ולר״א ק׳ דהעיקר חסר בפ׳ לומר שתחלה באים התגרים לארץ זבולון ואחר כך להר המוריה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745