ויקריבו וכולי שלא קיבל משה מידם וכו׳ ז״ל הברייתא בספרי ולא קיבל וכולי עד שנאמר לו מפי הקדש קח מאתם הא הסכימה דעתו לדעת עליונה ע״כ והא מילתא בעיא שרטוט להבין אמרי בינה דמאי קאמר שהסכימה דעתו וכו׳ הא איהו לא היה רוצה לקבל ודעת עליונה א״ל לקבל. ונראה לומר דמרע״ה ידע דודאי דכיון דהנך עגלות הן לעבוד עבודת המשכן הרי הן דומין לכלי השרת וכדומה שצריכין להיות משל צבו׳ ומ״מ אילו היה יכול משה לגלות דעתם ולידע מה בלבם אם מכוונים למסרם יפה יפה לצבור הא ודאי שהיה מקבל מהם בשליחות כל ישראל דזכות הוא להם וזכין לאד׳ שלא בפניו אבל חשש משה שמא לא ימסרום לצבור בלב שלם יפה יפה וכההיא דאמרינן ריש פ״ד דשקלים ובשאר דוכתי. ולכך לא רצה לקבל מידם ולזכות בעד כל ישראל עד שנאמר לו מפי הקודש קח מאתם דייקא דגלוי וידוע לפני שהם מכוונים למסור לצבור יפה יפה. ובזה מיושב ג״כ מה שהק׳ הרא״ם ז״ל דהול״ל קח מלפני המשכן ובמ״ש רש״י מה ראו נשיאים וכו׳ עיין מ״ש בר״פ תרומה בס״ד:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 7 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745