וטיהרו ממה שעבר וקדשו לעתיד לבא. פירש הרא״ם ז״ל וקדשו לע״ל שיזהרו מלטמא עוד ע״כ ולא זכיתי להבין דבריו דהאיך שייך לומר שיקדש את המזבח שיזהרו ישראל מלטמא עוד מה ענין קידוש המזבח עם אזהרה לישראל. ומשמעות פשט הברייתא הורה דה״פ וטהרו ממה שעבר מן הטומאה שהכניסו בו ופרחה לה טומאה אמנם מעתה צריך לקדשו כבראשונה דכתיב וקדשת את המזבח וכו׳ דההיא אזדא לה כשטמאוהו ועכשיו אחר שחזר ונטהר צריך נמי לקדשו כבתחלה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 16 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745