משכיל לדוד · בראשית · פרק 28 · פסוק 17

כי אם וכולי הסולם הזה וכו׳ דיוקו של רש״י מדכתב בל׳ שלילה אין זה כי אם וכולי והול״ל זה בית אלהים אלא ה״ק אין זה מה שהייתי סבור שהיא לח כי אם בית אלהים לפי שנעקר בה״מ ובא לכאן. וביאור המשך דברי רש״י הכי הוא דהא ודאי בקרא מוכח שיעקב היה שוכב בלוז מדכתיב ויקרא את שם וכו׳ ואולם לוז וכו׳ וע״כ מדכתיב וזה שער השמים מוכרח אתה לומר שראש הסולם שהוא הכניסה לעלות לשמים היה שם כנגד לוז מדקאמר וזה ורגלי הסולם דהיינו עיקר עמידתה היה ודאי בבאר שבע כדמוכח לה בב״ר מדכתיב ויצא יעקב מבאר שבע ויחלם והנה סולם מוצב ארצה ע״ש כלו׳ ארצה הנזכרת למעלה והא ידוע שלוז זו בצפונה של בנימין בין בנימין ויוסף וירושלים בדרומה של בנימין בין יהודה ובנימין נמצא שיש מרחק רב בין לוז לירושלם ונמצא לפי״ז דכיון דראש הסולם נגד לוז א״א להיות נגד לירושלם אלא אמצע השיפוע ולא הראש וא״כ ק׳ על רבותינו שאמרו שאמר הקב״ה צדיק זה בא לבית מלוני וכו׳. והרי מלוז לירושלים רב המקום ביניהם לכך אני אומר שנעקר כו׳ והטעם שהטריחו הקב״ה ליעקב לחזור עד לוז ולא קפץ בה״מ בסוף גבול א״י שהרי לוז אינו סוף הגבול כנר׳ בהדיא בס׳ יהושע נר׳ משום שיהיה לו שכר פסיעות ואפ׳ דכ״כ דרך היה מירושלם עד לוז כמו מלוז עד סוף הגבול וכיון שבא יעקב חצי הדרך קפץ בה״מ החצי האחר כההיא דאמרי׳ הבא לטהר מסייעים אותו:

מה נורא תרגום מה דחילו וכו׳ אע״ג דנורא שם התואר למקום והו״ל לתרגם דחילא כדמתרגם בשאר מקומות כמו המדבר הגדול והנורא מתרגמי׳ רבא ודחילא אפש׳ דהכא תרגם לפי הענין כאלו כתיב מורא לרמוז מ״ש ג״כ רז״ל פ׳ וממקדשי תיראו לא ממקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על המקדש ועוד אפשר שכיון לפי שהמקום בעצמו לא היה נורא שהרי היה לוז אבל היה בו מורא לפי ששרה עליה יקרא דקב״ה כשבא שם הר המוריה: