אל תפן וכו׳ הקטורת וכו׳ ק׳ דמהיכא תיתי דהו״ל לפנות אליהם עד שהוצרך לבקש אל תפן וכו׳ והלא זרים הוו ופשיטא הוא שלא יקבל מהם. וצ״ל שגם לפי הפשט דמיירי על הקטורת לעולם הוי פירושו ע״ד מה שכתב במדרש על חלק התמיד שתניחנו האש. ה״נ רצה לומר שיעשה אות שאינו פונה אליהם והיינו שתניחנו האש לקטורת ולא תאכלנו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 16 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא חמור וכו׳ כשהלכתי ממדין וכו׳ אין הכוונה לומר שלא נטל החמור ממש משלהם בשעה שהלך דהא מלתא דפשיטא דמהיכא תיתי הרי הם וחמוריהם במצרים הוו והוא נסע ממדין ואיך היה אפשר לו ליקח משלהם אלא המכוון לו׳ דאחר כך כשהלך למצרים היה יכול לבקש מהם שכר החמו׳ הואיל ובשבילם הלך למצרים ולא נטל. והיינו דאמרו במדרש מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי מהם בנוהג שבעולם אדם שהוא עושה בהקדש נוטל שכרו שבשביל צרכיהם אני יורד ולא נטלתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745