וגאל וכו׳ ואין הלוקח וכו׳. כלומר שאין חיוב לקרוב לגאול אלא אם ירצה והיינו דלא כתיב ויגאל דהוה משמע צווי אלא וגאל ופסק כן הרמב״ם כמ״ד רשות וקמ״ל קרא שאם בא לגאול אין הלוקח יכול לעכב. ואין כוונתו לומר שאין הלוקח יכול לעכבה לעצמו שזה כבר למדנו מקרא דלעיל ובכל ארץ אחוזתכם גאולה וכו׳ לפי פשוטו כדפירש רבינו אלא כאן ר״ל דהלוקח אף על פי שהוא מוחזק בקרקע אינו יכול לעכב לקרוב הבא לגאל ולומר לו אין רצונו ליתנה לך אלא לקרוב אחר אלא הקרוב קרוב קודם ואין הלוקח יכול לעכב עליו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 25 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745